פרידמן רונית נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.התובעת הגישה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח הלאומי שלא להכיר באירוע לבבי, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

2.בטופס התביעה ציינה התובעת שהתרגזה על אחד האנשים בעבודה, וחשה לחצים בחזה. כן ציינה שהוויכוח עם הגורם הנ"ל נמשך בשבועיים האחרונים ותמיד בחריף והגיע להרמות קול והתווכחויות מילוליות.

3.מחומר הראיות עולה כי בתקופה הנטענת בכתב התביעה, היתה שביתה של משרד החינוך, העירייה ניסתה להפעיל שעורים לתלמידים ומזכירות בית הספר נאלצה לטפל בכך מול העירייה אף שלא היתה מורגלת לכך ושלא זה היה תפקידה.

3.התובעת נחקרה ע"י חוקר המל"ל ביום 28.1.08.

בחקירתה סיפרה שביום 22.11.07 ביקשה לקבל מידע מהעירייה מתי השעור שהיה אמור להתקיים, מתחיל, אך לא הצליחה לקבל תשובה.

לדבריה התקשרו אליה ארבעה תלמידים והיא עלתה במדרגות וחיפשה את אחד המורים.

לדבריה, בזמן הירידה במדרגות הרגישה לחץ בחזה ומחנק ובחילות והחלה להקיא ואז הבינה שהיה אירוע וצעקה במדרגות שיזמינו אמבולנס.

התובעת נשאלה האם התווכחה עם מישהו והשיבה בשלילה.

התובעת נשאלה:

" ש. אז מה קרה?

ת.אני התרגזתי. אני לא קשורה לעניין הזה ישירות עם תלמידים ולא דרכי. "

ופעם נוספת נשאלה:

" ש.היה משהו נוסף בעבודה מלבד כ-20 דקות של אי וודאות?

ת.לא.

ש.היה לך ריב או וויכוח עם מישהו בבית או בעבודה?

ת.לא. "

התובעת נשאלה מדוע בטופס התביעה ציינה שמדובר על וויכוחים שנמשכו שבועיים והשיבה שלא היה וויכוח שבועיים וכי הטופס מלא על ידי מישהו בעירייה.

4.בתצהיר אמרה התובעת:

"האוטם בשיש הלב אירע לאחר ועקב שרשרת אירועים קשרים בעבודה במהלך חודש נובמבר 2007 ששיאם בא לידי ביטוי ביום 22.11.07, בהתרגזות בצורה חריפה וויכוח קשה שהיו לי עם אחד העובדים ביום האוטם הכל כמפורט להלן: